יום שלישי, 13 בספטמבר 2011

מגן דוד


מגן דוד מופיע כסמל לאורך ההיסטוריה בתרבויות שונות וזכה לפרושים רבים מפי חוקרים שתהו על משמעותו ומקורו של סמל עתיק ואוניברסלי זה.


ליקטתי כאן חלק מהפירושים שניתנו לו ברוח היהדות.





בישראל ובקרב יהדות העולם מהווה המגן דוד סמל יהודי וסמל לאומי בעת ובעונה אחת.
סמל המגן דוד מורכב משני משולשים שווי צלעות, זהים השלובים זה בזה ומסמלים איחוד בין שני הפכים
שמים וארץ, זכר ונקבה, גוף ונפש, העולם הפיזי והעולם הרוחני ועוד, – המשולש שקודקודו מטה מסמל את האדם הפותח את עצמו ככלי לשפע האלוהי והמשולש הנגדי הוא השפע היורד מהאינסוף אל האדם.





הסמל מתאר גם את הקשר בין האדם לאלוהות
היבטים נוספים: ומתארות את סדר חניית השבטים במדבר, כאשר שבט לוי חנה במרכז.
- המגן דוד בנוי משישה משולשים המסמלים את ששת ימי הבריאה ובמרכזו משושה המסמל את יום השבת
- שתיים עשרה נקודות החיבור בסמל מסמלות את שניים עשר השבטים
- זהו סמל לששת הכיוונים: ימין, שמאל, מעלה, אחורה וקדימה, שהם גם גבולותיהם של שלושת המימדים: אורך, רוחב וגובה. - לפי הקבלה: מרמז הסמל לשבע הספירות התחתונות. כל משולש מששת המשולשים רומזל לספירה אחרת, ומרכזו המשושה, רומז לספירת המלכות.












חוקר הסמלים היהודיים, ארווין גודינף, העריך שהסמל נקרא בשם מגן דוד ומופיע על קמעות מכיוון שדוד היה זה שגרש את הרוח הרעה שביעתה את שאול המלך.
המלה מגן הנמצאת בשם הסמל מורה לא רק על המגן המוחשי ששימש ככלי מלחמה בימי קדם, אלא גם על הגנה בכל מובן שהוא, מכאן האמונה היהודית שמשיח מבית דוד יגן עלינו באחרית הימים, או האמונה (המשותפת לדתות שונות) בכוחו של קמיע שעליו מצוייר מגן דוד להגנה מפני כוחות הרוע.
השם "מגן-דוד" מוזכר לראשונה בתלמוד הבבלי כשם של ברכה
"ברוך אתה ה' מגן דוד" (פסחים קי"ז, ע"ב)
ומסתמך על משפטים המופיעים בתהילים, ספר המזמורים המיוחס לדוד המלך:
יח: "אלי צורי אחסה בו, מגיני וקרן ישעי"
כח : "ה' עוזי ומגני"

בעיתון "המליץ" 11# נכתב כי המגן דוד מסמל את שש הסכנות מהן ניצל דוד המלך:
"המגן דוד, מולידו הוא דוד המלך עליו השלום, ויהי כאשר הצילו ה' משש סכנות:
· מפי הארי,
· מכפות הדוב
· מיד גלית הפלשתי,
· מיד שאול,
· מיד אבשלום
· ומקרני ראם
ויעש על מגנו מגן-רמז בעל ששה קצות"..
על פי ישעיהו פרק י"א: יש הרואים במגן דוד סמל לששת תכונותיו של המשיח:
"וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ יְהוָה:
· רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה
· רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה
· רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהוָה".
מתוך כך נחשב סמל המגן דוד כסמל לגאולה, אשר תגיע באמצעות משיח מצאצאי דוד המלך.





יש פרשנים הטוענים כי המקור הוא בפרח שושן צחור המורכב מששה עלי גביע היוצרים צורה של מגן דוד, פרח זה מיוחס לשושנה המתוארת בשיר השירים: "כשושנה בין החוחים כן רעייתי בן הבנות",
שיר השירים ידוע לפי הפירושים כמתאר את הקשר שבין עם ישראל לאלוהים ומתוך כך השושנה (שושן צחור) מתארת את עם ישראל, וצורתה - צורת המגן דוד- הנה סמל העם.
יש הרואים הקשר קדום יותר לפרח זה בפרחי מנורת שבעת הקנים, שקושטה ב"כפתור ופרח" וטוענים כי המנורה קושטה בתבליטים בצורת שושן צחור בעלי ששה עלי כותרת, שיצרו צללית הדומה בצורתה למגן דוד.
מניסיונם של רבים עולה כי סמל המגן דוד, המציין בשילוב שני משולשיו איזון והרמוניה בין ניגודים, משפיע לטובה, הן על יוצר אותו והן על המתבונן בו.




מה לסיפור חוני המעגל ולציור מנדלות


"מעשה שאמרו לו לחוני המעגל: התפלל שירדו גשמים....
התפלל, ולא ירדו גשמים.
מה עשה? עג עוגה, ועמד בתוכה,
ואמר לפניו: רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי,
שאני כבן בית לפניך,
נשבע אני בשמך הגדול, שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך.
התחילו גשמים מנטפין.
אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות, שיחין ומערות.
התחילו לירד בזעף.
אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון, ברכה ונדבה.
ירדו כתיקנן..."
(משנה, תענית ג,ח)


יצירת המעגל למטרת ריכוז בתפילה, מוכרת לנו גם במדרש המספר על משה רבינו:  
"...באותה שעה עג משה עוגה קטנה ועמד בתוכה, וביקש רחמים עליה לאמר: איני זז מכאן עד שתתרפא מרים אחותי..."
(אבות דר"נ פ"ט)
בארכיטקטורה של העת העתיקה, נתגלו מבנים דומים העשויים מעגל ונקודת מרכז, 
כמו הסטון הנג' באנגליה או רוג'ום אל הירי ברמת הגולן.
הפסיכולוג דר' מיכה אנקורי מתאר מבנים אלו כפרויקטים שנבנו בעת משברים כמו בצורת, רעידות אדמה וכו' ומטרתם לחקות ולהאדיר את מבנה ההרמוניה והסדר ביקום,
הוא טוען שהבניה עצמה הביאה לתהליך של איזון בשבט
במטרה להשפיע תוך כדי כך גם על האיזון בטבע.
חוני המעגל יצר מבנה מנדלי, עמד במרכזו והתרכז בתפילה.
נאמר במשנה כי תלמידיו הודיעו לו מה טיב הגשמים היורדים והאם הם מועילים או מזיקים,
משמע שחוני המעגל אינו מודע למה שמתרחש מחוץ לעוגה שעג, סדר המחבר אותנו ומזכיר לנו סדרי עולם, החל ממבנה הגלקסיות, פתיתי השלג, טיפת המים הפוגעת בשלולית ועוד, עד מבנה האטום ומבנה התא בגופנו.
הוא נמצא בתוך עולם סגור ושלם שיצר לעצמו.
וכך הוא גם מבנה ציור המנדלה.


זהו ציור שלם התחום במבנה המעגל, הוא מתחיל מנקודת המרכז ומתפתח לכל הכיוונים בצורה הרמונית וסימטרית. הוא מהווה סמל למבנה היצירתיות בטבע.
זהו ציור שיש בו סדר, איזון ומחזוריות,


כל פרט כזה הוא חלק מהכלל, אך גם שלם בפני עצמו.

חוני המעגל דרש בתפילתו איזון ודיוק, הוא ביקש שיחזור הסדר לכנו,  
שיהיה שוב מצב של הרמוניה בטבע , שהגשמים יהיו בדיוק כמו שצריך לא פחות ולא יותר
"עד שירדו גשמים כתיקונם".


צדיק בדרגתו יכול היה להשפיע על סדרי עולם,
ולהביא לאיזון בטבע מתוך תפילה במבנה המנדלה אותו יצר,
אנחנו לעומתו, יכולים ביצירת מבנה זה להשפיע על האיזון הפרטי שלנו
ולחוות תחושה של שלווה והרמוניה,
ובגישה ההוליסטית תחושות אלו משמען ריפוי.

מנדלה



מקור המילה מנדלה (מאנדאלה) בשפה ההודית העתיקה - "סנסקריט" ופירושה מעגל מקודש.
המנדלות הן ציורים , מבנים או מיתווים , שהצורה הבולטת בהם היא המעגל.
מרכז המעגל הוא מרכז המנדלה הגדל ומתפתח באופן פחות או יותר סימטרי עד לסיום היצירה השלמה.


במנזרים הקשורים לזרם הבודהיסטי טיבטי ניתן לראות נזירים היוצרים מנדלות בחול, כשתהליך היצירה מהווה כלי להתבוננות בחוקי היקום, להתבוננות בסמלי הפילוסופיה הבודהיסטית ובמקביל מהווה גם כלי ללימוד ועיון בנפש האדם ובדרכים להתפתחות רוחנית.
ציורים במבנים מנדליים מופיעים בתרבויות שונות לאורך כל ההיסטוריה כשהרעיון הפילוסופי שמאחוריהם זהה לכולם.
הם מופיעים (בשמות אחרים) בתרבות האינדיאנית, האבוריג'ינית, האצטקית ועוד.
הם מופיעים בסמלי הדתות.
הם מופיעים בציורי ילדים כחלק מההתפתחות הטבעית של ציור הילד.
הם מופיעים בטבע בצורות רבות ומגוונות.
הם מופיעים בתורתו של הפסיכולוג קארל יונג כחלק מהתפיסה הטיפולית שלו.


מקדשים בתרבויות שונות בנויים במבנה של מנדלה.
בית המקדש שלנו גם הוא היה במבנה דומה, מבנה שההליכה בתוכו מובילה אותנו מהחיצוניות לפנימיות, אל מרכז המקדש, אל קודש הקודשים המקביל בנפש האדם ל"ניצוץ הנשמה" ובלשון החסידות ל"נקודה הפנימית".
בספר שמות כתוב: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". בית המקדש נתפס כסמל למקדש הפנימי שבכל אחד מאיתנו, וכך גם המנדלה.


המנדלות מהוות סמל למבנה היקום ולחוקיו.
ומאחר והאדם במסורות בהן היא מופיעה, נתפס כמיקרוקוסמוס ליקום, מהוות המנדלות גם סמל לנפש האדם במצבה המאוזן והשלם.


לפני מספר שנים, חוויתי משבר שבעקבותיו חזרתי לצייר לאחר הפסקה ארוכה.
בכל הציורים שציירתי התחלתי עם חיפוש נקודת המרכז על הבד ואז חגתי סביבה עם המכחול במעגלים.



המעגלים הכילו דימויים  שונים שהיוו את מרכז הציור ובצורה מאוזנת וסימטרית הוספתי צורות סימטריות סביב.

 


לא הבנתי אז למה אני חוזרת באובססיביות על אותו מבנה.
בשלב מסוים הוא הזכיר לי ציורי מנדלות שראיתי בנפאל לפני שנים רבות.


בחיפושי אחר חומר בנושא המנדלות הבנתי שעשיתי תהליך ריפוי לעצמי. באופן אינטואיטיבי ציירתי מבנים מנדליים שעזרו לי למרכז את עצמי ולחוות תחושה מרגיעה של סדר ואיזון בתוכי.


יונג טען שסמל המנדלה מתאר את נפש האדם.
בנפש האדם ישנם כוחות שונים ומנוגדים המושכים לכיוונים שונים: יצרים, ערכי מוסר וכדומה.
במקביל ישנה נקודה מרכזית, שיונג קורא לה  "העצמי" - היוצרת מעין מעגל סביבה ובתוך מעגל זה יכולים לחיות בשלום הכוחות השונים שבתוכנו, נקודה מרכזית זו הינה פונקציה האחראית על האינטגרציה בין הכוחות השונים, נקודה שאוספת כוחות אלו ומאפשרת לאדם לתפקד עם הניגודים שבתוכו.
נקודה מרכזית זו, לדעתו של יונג,  - העצמי -  אחראית גם להתפתחותנו היצירתית.

וב"זוהר" כתוב: אין לך עיגול בעולם שאינו נעשה מתוך נקודה אחת העומדת באמצע...ונקודה זו העומדת באמצע נוטלת כל האור ומאירה לגוף ונאור הכול" (תשבי,כרך א:רמז)

החוקר האנגלי הרברט ריד הראה שילדים מציירים דגמים מנדליים באופן ספונטאני כשהם נדרשים לצייר הרמוניה ואיזון, הוא ראה בכך הוכחה שהמנדלה היא תבנית בסיסית הקיימת בנפש האדם, וחיזק בזה את דעתו של יונג כי המנדלה היא תבנית ארכיטיפית שמקורה במעמקי נפש האדם מאז ומעולם.
לכן ציור מנדלה נקרא גם ציור אורגאני, ציור שבא מן האורגניזם עצמו.



ציור המנדלה המאורגן והמאוזן יוצר במהלך יצירתו איזון פנימי בנפש המצייר
ובגישה ההוליסטית המתייחסת למחלה כחוסר איזון, יצירת איזון משמעו ריפוי.