מה לסיפור חוני המעגל ולציור מנדלות

"מעשה שאמרו לו לחוני המעגל: התפלל שירדו גשמים....
התפלל, ולא ירדו גשמים.
מה עשה? עג עוגה, ועמד בתוכה,
ואמר לפניו: רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי,
שאני כבן בית לפניך,
נשבע אני בשמך הגדול, שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך.
התחילו גשמים מנטפין.
אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות, שיחין ומערות.
התחילו לירד בזעף.
אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון, ברכה ונדבה.
ירדו כתיקנן..."
(משנה, תענית ג,ח)

יצירת המעגל למטרת ריכוז בתפילה, מוכרת לנו גם במדרש המספר על משה רבינו:  

"...באותה שעה עג משה עוגה קטנה ועמד בתוכה, וביקש רחמים עליה לאמר: איני זז מכאן עד שתתרפא מרים אחותי..."

(אבות דר"נ פ"ט)

בארכיטקטורה של העת העתיקה, נתגלו מבנים דומים העשויים מעגל ונקודת מרכז, 

כמו הסטון הנג' באנגליה או רוג'ום אל הירי ברמת הגולן.

הפסיכולוג דר' מיכה אנקורי מתאר מבנים אלו כפרויקטים שנבנו בעת משברים כמו בצורת, רעידות אדמה וכו' ומטרתם לחקות ולהאדיר את מבנה ההרמוניה והסדר ביקום,

הוא טוען שהבניה עצמה הביאה לתהליך של איזון בשבט

במטרה להשפיע תוך כדי כך גם על האיזון בטבע.

חוני המעגל יצר מבנה מנדלי, עמד במרכזו והתרכז בתפילה.

נאמר במשנה כי תלמידיו הודיעו לו מה טיב הגשמים היורדים והאם הם מועילים או מזיקים,

משמע שחוני המעגל אינו מודע למה שמתרחש מחוץ לעוגה שעג, סדר המחבר אותנו ומזכיר לנו סדרי עולם, החל ממבנה הגלקסיות, פתיתי השלג, טיפת המים הפוגעת בשלולית ועוד, עד מבנה האטום ומבנה התא בגופנו.

הוא נמצא בתוך עולם סגור ושלם שיצר לעצמו.

וכך הוא גם מבנה ציור המנדלה.

זהו ציור שלם התחום במבנה המעגל, הוא מתחיל מנקודת המרכז ומתפתח לכל הכיוונים בצורה הרמונית וסימטרית. הוא מהווה סמל למבנה היצירתיות בטבע.

זהו ציור שיש בו סדר, איזון ומחזוריות,

כל פרט כזה הוא חלק מהכלל, אך גם שלם בפני עצמו.

חוני המעגל דרש בתפילתו איזון ודיוק, הוא ביקש שיחזור הסדר לכנו,  

שיהיה שוב מצב של הרמוניה בטבע , שהגשמים יהיו בדיוק כמו שצריך לא פחות ולא יותר

"עד שירדו גשמים כתיקונם".

צדיק בדרגתו יכול היה להשפיע על סדרי עולם,

ולהביא לאיזון בטבע מתוך תפילה במבנה המנדלה אותו יצר,

אנחנו לעומתו, יכולים ביצירת מבנה זה להשפיע על האיזון הפרטי שלנו

ולחוות תחושה של שלווה והרמוניה,

ובגישה ההוליסטית תחושות אלו משמען ריפוי.